היום שלפני הבחינה
הקולגה הכי טוב שלי תמיד אומר: “הציון שלכם נקבע לא ביום של הבחינה, אלא ביום שלפני הבחינה”, ואני לגמרי אימצתי את המשפט הזה.
אני לא יכול להפסיק ולהדגיש את חשיבות היום הזה לביטחון העצמי שלכם, למנוחה שלכם ויכולת הביצועים שלכם ביום הבחינה שמתקיים אחריו.
בפוסט הזה אני אסביר את התורה שלי בנוגע ליום האחרון שלפני הבחינה – מה כן כדאי לעשות בו ומה לא כדאי לעשות בו כדי שתוכלו להגיע לדיוק מקסימלי ביום האמת.
The Dos and Don’ts
נושא שתמיד יש לגביו בלבול ואי-וודאות הוא מה כדאי לעשות ומה לא כדאי לעשות ביום שלפני הבחינה. אני אנסה לעשות סדר בבלאגן ואעביר אליכם את האידיאולוגיה שלי בנושא, אידיאולוגיה שהתפתחה במשך השנים, הרבה בזכות פידבקים מתלמידים.
אז קודם כל אתחיל במה לא לעשות ביום שלפני המבחן, וכמובן שאתחיל ואעביר את המסר באנלוגיה (כמו שאני אוהב).
המרתון כשמו כן הוא - מרתון, ויש לזכור כי המרתון הוא לא ספרינט ולא ריצת 200 מטר. אם המרתון שלכם בנוי בצורה נכונה, האורך שלו ינוע בין שלושה לארבעה שבועות. זאת תקופת זמן ארוכה והיא לוקחת חלק נכבד בהכנה המומלצת לקראת המבחן. המטרה בסוף המרתון, היא להגיע למבחן בשיא היכולת שלכם ולא לעייף את עצמכם ולהגיע למבחן בזחילה כמו הבחור שבתמונה
מבחינתh, אתם ספורטאים לכל דבר ועניין, ואתם צריכים לאמן את המוח שלכם כמו שרצי מרתון מאמנים את הגוף שלהם לקראת יום האמת. בקורס שלי אנחנו תמיד מבדילים בין שתי תקופות זמן שונות – תקופת הקורס הרגילה (שגם היא מתחלקת לתתי תקופות זמן כתלות בתלמיד ובהתאמה אליו) ותקופת המרתון.
במהלך הקורסים שלי אנחנו מאמנים את המוח בשלושה מישורים שונים – כוח חשיבה, כוח סיבולת וחוסן מנטלי.
בתקופת הקורס הרגילה (עד כמה שאפשר לקרוא לקורס שלי רגיל), אנחנו מתרכזים בעיקר בכוח החשיבה. אנחנו לומדים נושאים חדשים, נכנסים לעומק בנושאים החשובים באמת (שאם אתם מכירים אותי, אתם תדעו כבר לדקלם אותם לבד), מכירים את עצמנו ואת המבחן בצורה הטובה ביותר, עושים מיזמים בנושאים השונים ועוד ועוד. התהליך שתיארתי כרגע, לוקח זמן ולא ניתן לבצע אותו בכמה ימים בלבד. על כן, בימים האחרונים של המרתון, אני חושב שלא ניתן (ואפילו אסור) ללמוד דברים חדשים. תזכרו שהמוח לומד במנות קטנות ולא ניתן לדחוס למוח כל כך הרבה מידע בתקופת זמן קצרה שכזו ולהצליח.
עכשיו, אני אסתור טיפה את מה שאמרתי קודם – יש מבחנים שאפשר להצליח לדחוס בהם את החומר במספר ימים מצומצם מאוד ולהצליח בהם (ולאחר המבחן נשכח הכול), אבל הפסיכומטרי הוא לא אחד מהמבחנים הללו.
לכן, נפריד בין שני סוגי מבחנים שונים:
- מבחני ידע – המבחנים שכנראה יהיו לכם במהלך התואר. במבחנים הללו אנחנו מתבקשים ללמוד כמויות חומר עצומות ודי להקיא אותם ביום המבחן. מסיבה זו, אפשר להצליח ולשנן לטווח קצר את החומר ולהקיא אותו ביום הבחינה, ומאותה הסיבה ביותר בדיוק אנחנו נשכח את כל החומר יום לאחר הבחינה (בכל זאת אמרנו שזה לטווח קצר). לדוגמא, מבחני הבגרות בהיסטוריה.
- מבחני כושר – מבחנים בהם אנחנו צריכים להראות יכולות של חשיבה וניתוח עצמאי של השאלות. לרוב במבחנים הללו יש בעיות מסוגים שונים ואנחנו צריכים להסיק ממה שלמדנו לפני כיצד נוכל לפתור את הבעיות. מסיבה זו, כשאנחנו צריכים להתאמן ולסגל לעצמנו יכולות שונות ולא פשוט להקיא ידע, אנחנו לא יכולים ללמוד רק כמה ימים לפני הבחינה. הלמידה של יכולות חשיבה וההתמקצעות בהן לוקחת זמן.
לצערכם (או שלא), הבחינה הפסיכומטרית נמנית עם הסוג השני של המבחנים, ועל כן לא ניתן להתכונן אליה רק כמה ימים (ואפילו לא שבוע או שבועיים).
אז למה חפרתי לכם עכשיו על כל זה?
כדי להדגיש את הנקודה שבימים האחרונים של המרתון, ובמיוחד ביום האחרון לפני הבחינה, אתם לא יכולים ללמוד ולסגל לעצמכם יכולות חדשות – אתם רק יכולים להתאמן ולשפר יכולות קיימות.
דעתי על המרתון
לדעתh, מטרת המרתון היא התמקדות בשני מישורים שונים בהם לא התמקדנו בתקופה הרגילה של הקורס – כוח סיבולת וחוסן מנטלי.
זה לא סוד שהמבחן הפסיכומטרי הוא מבחן ארוך ומייגע ובנוסף לכל זה, הוא גם מבחן די מפחיד. לכן, אני מעצב את המרתון אצלי כך שהתלמידים יוכלו להתמודד עם שני האתגרים הללו בצורה הטובה ביותר. כמובן שבמהלך המרתון אנחנו גם לומדים יכולות חדשות (בכל זאת מרתון טוב אורך לפחות שלושה שבועות), אבל היכולות הללו נשענות על יכולות שהתלמידים כבר התרגלו אליהן וסיגלו לעצמם בתקופת הקורס הרגילה. מבחינת רובד החשיבה, המרתון הוא רק החידוד האחרון של המוח שלכם.
